בראש זקוף

הפוסט הבא פורסם לראשונה בבלוג של אחותי:  http://vandersister.wordpress.com לפני כשמונה חודשים.

זה היה נסיון ראשון עבורי בכתיבת פוסט בבלוג.

זה גם היה נסיון ראשון שלי לבטא את המחשבות שהתרוצצו לי בראש.

הפוסט והתגובות פתחו לי את התיאבון לפתוח בלוג משלי, אבל רק עכשיו עזרתי אומץ לעשות את זה.

אז הרי הוא לפניכם: תקציר הפרקים הקודמים…

—————————————————————————–

אחותי המופלאה הציעה לי לכתוב כאורחת בבלוג שלה.
האמת שיש בי איזושהי דואליות לגבי זה –
מצד אחד אני שמחה לשתף אתכם במה שעובר עליי.
מצד שני – אני לא רוצה לבאס/להפחיד אף אחד.
אז אזהרה קצרה לפני שאתם ממשיכים לקרוא:
הפוסט הבא עלול לגעת בכם במקומות מפחידים וקשים, ולהכריח אתכם להתמודד עם נושא לא פשוט, שלא מדברים עליו הרבה…
אם אתם לא בנויים לזה – אנא חיסכו זאת מעצמכם והפסיקו לקרוא.
ולכל מי שנשאר איתי – חיזקו ואימצו!

 

אני חולה בסרטן. סרטן שד.
לפני שנתיים וחצי אובחנתי. עברתי 16 טיפולי כימותרפיה, ניתוח כריתת שד והוצאת בלוטות לימפה, ו-30 טיפולי הקרנות.
עברתי אותם בחיוך, ובראש זקוף (וקירח :) )
לצערי – לאחרונה התגלו גרורות בכבד ובשלד שלי.
אז אני נאלצת להיכנס לזירה, לסיבוב מס’ 2 מול המפלצת. (2-1 לטובתו, אבל הכדור הוא עגול, וכו’)
החדשות האלה קשות מאד לעיכול.
אף אחד לא רוצה לשמוע שהוא לא יחיה עד 120.
המחשבות מתרוצצות בראש כמו רכבות הרים מהירות, ואני מנסה לתפוס אותן אחת-אחת, לעכל, ולתת לכל אחת את תשומת הלב הראויה.
יש משהו מייסר מאד בידיעה שתוחלת החיים שלך קצרה משחשבת. קצרה משל רוב האנשים.
אבל יש בזה גם משהו מעודד – ניתנה לי הזדמנות “לעשות סדר” בחיי, למצות כל יום, לאהוב את היקרים לי כמו שמגיע להם, ולאהוב גם את עצמי.
זה לא נאום פרידה (למרות  שהוא אולי נשמע ככה).
אני מתכוונת להילחם במחלה הארורה הזאת בכל כוחי.
ויש לי כוח. הרבה הרבה כוח.
וגם נחישות לא חסרה לי.
אני לא רואה סתירה בין המחשבה וההכנה לסוף הדרך, ובין ההחלטה להילחם ולנצח.
להיפך – עשיית סדר בדברים החשובים לי, משחררת אותי למאבק על חיי, ומרגיעה אותי.
אני מתכוונת לחיות עוד הרבה שנים.
ועוד יותר חשוב מזה – לחיות אותן טוב.

 

אני לא מסכנה.
(דברים מחורבנים קורים לאנשים טובים כל הזמן…)
יש לי בעל אהוב, ואוהב.
יש לי 2 ילדים מדהימים, חכמים ומופלאים.
יש לי משפחה תומכת, עבודה טובה ומספקת, והמון חברים מחבקים ואוהבים.
יש לי חיים נהדרים.
ויש לי גם סרטן.
 

תגובות (1)

מאת: לימור פורסם ביום: 30 בJuly, 2012 בשעה: 9:52 am

שלום מרב,
בזכות רנית זכיתי להכנס לבלוג שלך ולקרוא אותו.תודה רנית יקרה.
כל הכבוד לגישה החיובית שלך.
אני באמת מאמינה שהגישה הזו תביא אותך לנצח ולחיות עוד הרבה שנים יפות וטובות,
ומאחלת לך הרבה בריאות, שמחה ושתהיי תמיד מוקפת אהבה – אמן!!

מכל הלב,
לימור

הוסף תגובה !

תוכן התגובה ...